רוקדת,
נהנית,
שותה.
צוחקת,
משתעשעת,
ושוב שותה.
מתי תפסיקי?
מתי תביני?
שכבר די, מספיק,
זה כבר יותר מדי?!
מתחילה להתנדנד,
מאבדת את השווי משקל,
לבסוף נעמדת,
ושוב שותה.
וודקה,
ליקרים,
יין,
טקילה,
לא חשוב לך מה,
העיקר,
לשתות,
לשתות,
"ליהנות".
מתי תפסיקי?
מתי תביני?
שכבר די, מספיק,
זה כבר יותר מדי?!
לא יכולה יותר,
מאבדת שיווי משקל,
פולטת שטויות,
מאבדת צלם אנוש.
הופכת לטיפשה,
ללא מבינה.
והרי,
את כה חכמה.
מתי תפסיקי?
מתי תביני?
שכבר די, מספיק,
זה כבר יותר מדי?!
את כבר לא חשה בטוב,
חשה מגעילה,
לאחר שהוצאת מעצמך
את הנשמה.
את מקיאה,
חשה השפלה,
ועדיין לא מבינה
את המעשה הנורא.
מבטיחה לעצמך:
"עם האלכוהול סיימתי לתמיד",
מבטיחה לכולם,
צועקת בקולי קולות,
לעבר האנשים.
והם מביטים בך,
צוחקים,
מלגלגים,
ויודעים,
שתחזרי,
כמו שחזרת אליו הפעם
בזרועות פתוחות,
כי אלכוהול הוא הנשמה שלך,
ובלעדיו את לא יכולה,
לא מסוגלת!!
מתי תפסיקי?
מתי תביני?
שכבר די, מספיק,
זה כבר יותר מדי?!
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.