בגדי תינוקות
צמות השיער שניגזזו מן הנשים היהודיות
באחד מספרי העדות על אושוויץ תוארה התמורה שעבר האדם עם כניסתו למחנה
והפיכתו לאסיר:
במחי יד נגזל מן האדם הכל - זהותו, שמו, מעמדו החברתי, מקצועו, הרגליו,
משפחתו, ביתו ורכושו. אפילו גופו לא נשאר תמים כי שערות ראשו וגופו נגזזו,
עובדה שעוררה תחושה שאין הוא עוד בעלים על גופו שלו וכי גופו המעורטל נמסר
כקניין לאחרים. נוצר אדם חדש, ואולי נכון יותר לומר - יצור אחר.
מאדם מן היישוב, הפך האסיר לדמות שנעדר ממנה רצון עצמי, כוח החלטה וכושר
המעשה. לא עוד אדם, אלא מספר הנזרק ככלי-משחק בשרירות לב כיד המקרה.
מיומו הראשון במחנה היה האסיר דרוך בכל שעות היממה לפקודה, לרמז, למהלומה,
והגיב באופן רפלקסיבי כמו בעלי החיים בניסוייו של פבלוב.
היוזמה וכוחות הנפש היו מרותקים אך ורק למאבק על הישות הפיזיולוגית, לשמירה על
פתיל החיים.
(לקוח מתוך אחד מדפי ההכנה שהביאו לנו לפני המסע לפולין)
