מבוסס על סיפור אמיתי שקרה לי...בערך

קרה לך פעם שהיה לך ממש משעמם? לא קצת, לא שיעמומון עדין שמלטף
אותך, אלא שיעמום גדול, שיעמום שמכה בך במלוא הדרו! ואם תחשוב
על זה, זה לא שאין לך כלום, יש לך טלוויזיה, מחשב, רדיו,
וידאו, די.וי.די ועוד המון דברים שילדים סומלים רק חולמים
עליהם, אבל, אין לך מה לעשות. זה לא שאתה לא רוצה לעשות כלום,
להיפך, יש לך טונה של נחישות ורצון טוב לצאת מהשעמום אבל הוא
חזק ממך, הוא יושב עליך וכנראה שהוא ממש שמן כי אתה לא יכול
לברוח ממנו. אז אתה מזפזפ בטלוויזיה וגם היא לא לטובתך: באם טי
וי יש ספיישל של להקות פופ סקנדינביות, בערוץ שש יש עוד סדרת
מאנגה עם אינסוף פרקים ובערוץ 3 יש שאול. ואז, לפני שאתה מספיק
לחשוב על מה שאתה עושה, אתה מוצא את עצמיך נוסע בבית על
קורקינט.
ופתאום מצלצל הפעמון.
"מי זה שם?" אתה שואל
"זה ירוחם, השכן מהדירה ליד, באתי בקשר לוועד בית"
"רק שנייה" אתה אומר ומחפש בארנק כסף. לפתע אתה מגלה שבזבזת
הכל ואין לך כסף לוועד בית. אז אתה הולך אל הבוידם ומוציא ממנו
את אלת הבייסבול שקיבלת במתנה לגיל עשר. נו טוב, לפחות תפיג את
השעמום!
"כבר פותח" אתה אומר ופותח את הדלת. הזקן מהדירה ממול עומד שם,
מנסה לומר לך משהו אבל, בום! אתה מכה בו עם האלה. חבל, דווקא
היה איש נחמד.
פתאום באות ניידות מתחת לבית, אתה הופך לפושע מסוכן ומגיע
לכלא.

טוב, עכשיו אני הולך, יש ארוחת צהריים בחדר אוכל של הכלא ואני
רוצה לתפוס מקום טוב ליד מומו המרטש. אני אמשיך לכתוב אחר כך!