ואיך את הגפרור
שהדליק את הנר
כבר אף אחד לא זוכר
ואיך הנר שבראשו להבה
לאט לאט נמס כלא היה.
והלהבה ניצבת לה איתנה
כביכול היא לעולם לא משתנה
ורק חדי עין יבחינו בתנועות הקלות
שלה שמאלה וימינה
ימינה ושמאלה
ובצבעה המשתנה
מכחול לאדום
מצהוב לכתום
והחלב כמו הדמעות
נזל על הגוף הערום
בבטחה , עד שנעצר והתקשה
ויצר שפע צורות ,
ולא ידע את פשר המשמעויות
והנר שהחלב צרב לו נורא
והלהבה שבראשו לחשה
רק קידמה את הזקנה
דבק במשימה
ונורה.
ואת הגפרור שהדליק את הנר
כבר אף אחד לא זוכר
והלהבה שהאירה את התקווה
רק העשן מעיד על קיומה. |
