פרק ג'

הוא בכל.באוכל שלי, במרק שלי, בכביסה שלי, בשירים שלי, באוטו
שלי.
כן. אל תצחק, לפעמים אני עוד מסתכלת במראה האחורית, ואחרי שהוא
יוצא, מהאוטו...לא די נו מהראש הוא לא יוצא, אז אני מדמיינת
שהוא נשאר, וזה דווקט לא טוב, כי אז פתאם כל המחשבות שלי
הופכות משותפות לשנינו- וזה מפחיד.
אז ניסיתי לעשות משהו רק בשבילי, ניסיתי להקליט קצת מוסיקה,
אבל גם שם, והוצאתי רישיון, וקניתי מערכת לאוטו, הוא פולש, זה
בדברים הכי אישיים שלי, ולפעמים בא לי להגיד לו :"הקשב
המפקד,צא לי מהחיים!" אבל יש לי תחושה שזה לא עובד ככה..
זה כמו לכתוב תסריט של החיים שלי, על דף.
אז התחלתי דיאטה, והבטחתי לי- מותק, הפעם זה בשביל עצמך, זה
היה לפני ששמתי אותו ל"יעד החודש", כן, ככה זה בקבוצה שלנו,
אנחנו מציבים לנו יעדים.
עכשיו הוא בחופשה- אז אני מנסה לרצות מישהו אחר.