טל אטלס-תדמור / משתחוה לפניו |
מתקרב לעברי
משתחוה לפניו
כמחוה של כבוד
עכשיו יכולה לעשות זאת,
אז ב- 1945
הייתי רזה, צנומה
מוזלמנית כמעט,
עתה , עם נפש מדוכאת
גופי עוד יכול לכוחי
במשיחת הקלה על פני
אשליך הפרחים
לעברו,
חיל פשוט,
שחוק לאחר דרך ארוכה
ונפשי עדיין כלואה,
מפחדת.
שואלת בעיניו:
מה לעשות עם כל החופש הזה?
כתבתי ב9 באפריל 2003 לאחר שחרור בגדד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|