פרק ב'

אתה יודע, יש ת'משפט שאומר:"אהבה יפה עד שכולם יודעים עליה.."
זה כמו לילה, עם שיר שאתה כותב, בלילה, ואתה מזה נלהב, ומתקשר
לכו-לם והם..ישנים.
ואז אתה יודע שאם זה סתם שיר, אתה תשכח ממנו בבוקר, אבל אם זה
שיר באמת, אתה יודע אחד מהטובים, אתה תקום בבוקר ותספר לכולם.
אז עוד לפני שיש בוקר, אתה עם  הטלפון ביד, מסתכל ימינה-שמאלה,
רואה את השיר...ככה...מונח בדיוק איפה שהשארת אותו, ואתה מקריא
ומקריא ומוכר אותו לאנשים.
ואיש ואיש, ותגובה ותגובה, ואז אתה מביט בו שוב, ונזכר ששכחת
לקרוא אותו אתה..גם כן, זה עוד משהו מההתאהבות המטורפת, אתה
שוכח לעשות דברים בשבילך, שוכח לאכול, לשתות, לחיות, אתה נושם
אהבה.

זה חתיכת קיטש, אתה יודע, "לנשום אהבה", אני בכלל לא מסמפטת את
המילה אהבה.
שניה, יש לי פלאפון, גם לך יש, לא? איזה דגם זה ? יפה,
שיחקת-אותה, החדש חדש, תגיד, אתה רושם הכל...?