אני שוכב על החוף. כל כך חם. אני מזיע. השמש מסנוורת, אני מביט
בה, ופתאום הכל נראה חסר משמעות. אני כמעט עיוור. רואה אורות
כחולים סגולים מולי, אך לא מבין מה הם.
אחר כך אני קם, מנער מעליי את החול, ונכנס אל המים, הם קרירים
ונעימים. הגלים עטפו אותי, נשטפתי, הם סחפו אותי, כמעט טבעתי.
צללתי, ראיתי את הדגים. הם היו מבריקים, בכל מיני צבעים. זה
מראה כל כך יפה. אחר כך יצאתי מהים, והגלים היו כבר חלשים
וקטנים. ניגבתי את עצמי, עם מגבת גדולה ורכה.
הייתי עייף, שמתי את המגבת על החוף וישבתי עלייה. שעה בערך
ישבתי, אחר כך שכבתי, אחר כך הלכתי לקנות ארטיק. ארטיק בטעם
תות, הוא היה טעים, אך נטף עליי כל הזמן. בסוף חזרתי לביתי.

את הכל בשבילי. החוף, השמש, האורות הכחולים והסגולים, החול,
המים, הגלים, הדגים, הים, המגבת, הארטיק, והבית. את הכל
בשבילי. את הכל. את כל דבר.

29/7/2002
00:00