|
היכנשהו בעולמנו מחכה לנפש בודדה אחת
נפש בודדה אחרת.
ולמשך שעות שמיימיות,קטנות ויפות
הן מתמזגות לדבר מושלם אחד
שדווקא אותו לא נבין לעולם.
יש סיכוי גדול שאנחנו כלל לא קיימים
והשורות האלו הן רק בדמיונך
הסיכוי הזה גדול והגיוני כמו הסיכוי שהן קיימות
ויכול להיות שאת אשר אני כותבת איש לעולם לא יבין
או אפילו יקרא.
ויכול מאוד להיות שאני רק חלל ריק שנועד למלא אותך
לך תדע?
אנו מונעים ע"י דברים שלעולם לא נבין ולעולם לא נראה
אך משום- מה יש בי תקווה
שיום יבוא ואני אדע |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.