ארבל הכרמלי / די, הגיע הזמן ! |
מוגזם לחלוטין,
זוחלים הימים
שאינך לידי,
גם על מרוץ הזמן שיחדיו-
אני מלין, דרך-אגב.
רוצה שוב שבמלוא אהבתך תביטי בי
בעינייך שמבטן כה חסר לי,
רוצה שוב שבמלוא אהבתך תצחקי עמי
מעומק נשמתך שהתחברה לנשמתי,
רוצה שוב שבמלוא אהבתך תנשקי אותי
בשפתייך הרכות והחמות, בכל גופי,
רוצה שוב שבמלוא אהבתך יתמסר גופך לי
ואפנקו כפי שבחזיונות הגעגועים דמיינתי לעצמי.
אלטפך בעיניי מקרסול
ועד קודקוד,
אסייר בידיי בכל גבעה,
ובעמקייך אשקע,
בנחיריים רוטטים מריחך
מהשתוקקות עזה לאהבתך.
04/03/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|