משה פרץ / שנת הדוב תמה |
כמו דב הנעור משנתו,
ביום האחרון של החורף
למחרת , פירקו קרני השמש
את מקדש האהבה שלך
בתוכי...
ללא הבדל בין גשם לדמעות
הכל נגרף החוצה
נותרו רק פיסות כאב
דבוקות לרצפה
נאבקות בצלן..
מתרוממות אל על
משוועות לזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|