(הצד של הקרימינאלית)
האמת היא שהתאפקתי לא לפרוץ בצחוק למראה תגובתה של נורית
להבטחתי למצוא לה ג'יגולו. בעצם אם חושבים על זה אינני יודעת
מה היה מצחיק יותר תגובתה של נורית או תגובתה של קרן, חברתנו
השקטה.
מעבר לרגע של צחוק, לנורית מגיע מישהו טוב, ולא שלמישהי מגיע
גברים שיורקים והולכים מהסגנון שנורית נתקלה בהם. חוץ מזה,
תמיד חשבתי שנורית ושניר מיועדים זה לזו. למרות ששניהם נמצאים
אצלנו כל הזמן, הם הצליחו לחמוק מאיזו הכרות עמוקה. ובהחלט
הגיע הזמן לתקן את זה. שניהם מהירים, חדים כאלה, על שניהם אפשר
לסמוך בכל מאת האחוזים, אבל שניהם דפוקים לגמרי. שניר האהוב על
כולם די מוטרד מהעובדה שמעולם לא הצליח לפתח רגש עמוק כלפי אף
לא אחת מהנשים הסובבות אותו. זה לא קרה לו לא כשהיה בכתה ג'
ואף לא פעם אחת מאז. הוא מתיחס יפה לכולן, לכל אלה שחגות
סביבו, ואף אחת מהן מעולם לא נטרה לו טינה, דבר שלכל הדעות הוא
די מדהים כי בסופו של דבר הוא תמיד טועם ועובר הלאה. אם נצטט
מדבריו אז הוא "אימפוטנט רגשי". למרות דעתו הקשה על עצמו אני
חושבת שסך הכל הוא עדיין לא מצא את האישה הנכונה והוא לא אשם
שהוא לא מצליח לסרב לבנות כשהן מבקשות כל כך יפה. בכלל די קשה
לו לסרב לנשים ועל זה אני בונה.
נורית, אשה מוכשרת, שבגלל עיסוקה, עובדת בסביבה גברית אליה
הגיעה לאחר לימודים מפרכים ועבודה קשה. היא נזהרת שהתנהגותה
לעולם לא תתפרש כפלירטוט וכל כך טורחת על טשטוש סממנים נשיים,
שעושה רושם שהדבר חדר והשפיע גם על עולמה האישי. אם נצטט
מדבריה אז היא "the ice princess" וגברים מוצאים לנכון לנסות
ולהפשיר אותה. עושה רושם, שזה לא כל כך מצליח להם ובנוסף אף
היא בעצם מעולם לא התאהבה באיש מהם. השניים screwed up royaly
למרות זאת אני דווקא מאוד אוהבת אותם, והגיע הזמן שהם יהיו
מאושרים. למזלי הרב שניר חושב שהוא חייב לי. חייב לי בגדול כי
פעם, הוא התאושש אצלנו. לא ברור מי אימץ את מי אבל מאז הוא בן
בית. הוא מת על ניר והוא בייבי סיטר מושלם למלאך החבלה שלנו.
אני אוזן קשבת לכל ההרהורים שלו ובאופן כללי הוא כנראה מספר לי
דברים שהוא לא מדבר עליהם אפילו עם בעלי שהוא החבר הטוב ביותר
שלו. גם הפעם הוא רבץ על הספה בתנוחה הרגילה שלו, כשאני ניסיתי
לסגור פערים מבילוי סוף השבוע עם הבנות. בין התעסקות שלי עם
דבר זה או אחר וריצה אחר ניר, שנמצא בגיל שהכל קורה לו אמרתי
לשניר שיצלצל לנורית ושיצא איתה. הוא כבר רגיל לקפיצה שלי
מעניין לעניין והבקשה שלי גררה רק תמיהה קטנה. "לצלצל
לנורית?"
"כן."
"למה את רוצה שנסבך קרובי משפחה?"
"שום דבר לא יסתבך ובשבוע הבא אתה תציע לה לצאת אתך."
"קרה משהו? מישהו הרביץ לה בעבודה והיא צריכה מלווה?"
"מה פתאום! פשוט היא צריכה לשנות את הנוף."
"ואני בבחינת ה"שינוי בנוף"?"
"כן."
"את די מקמצת במילים בשביל אחת שבדרך כלל לא סותמת את הפה."
"תמיד אהבתי את הסגנון שלך, חמד."
"אני יודע! ובגלל זה התחתנת עם החבר הכי טוב שלי!"
"אני בטוחה שאחרי עשר שנים סוף סוף כבר התרגלת לרעיון הזה. חוץ
מזה שמעולם לא הפגנת שום התענינות אז תפסיק לבלבל את המח."
"ביום שנכנסת לבסיס הנסיך הודיע לי שאם אתקרב אליך הוא יסרס
אותי. לי זה הספיק."
"מזל שהקשבת לו. כמו שאנחנו הרי יודעים אתה מאלה ששומרים היטב
על יהלומי הכתר."
"וואו, מה קרה לך היום?"
"סתם, לך לשחק קצת עם ניר. הצטברו לי מליון דברים מאז שנסעתי
לסוף שבוע."
ובין שיחה עם שניר והדיפת חששותיה של חברתנו השקטה, נתתי
לנורית להתבשל עם עצמה קצת יותר משבוע ואז צלצלתי אליה.
"נוריתק'לה מאז שחזרנו לא שמעתי ממך. מה העניינים?"
"אני עסוקה מעל לראש."
"אין לך דקה אפילו לא בשבילי?"
"לא. כי אין לי דקה אפילו בשביל עצמי. אני גומרת עם העבודה
ומגיעה הביתה שדודה."
"חוץ מעבודה משהו חדש?"
"לא. כמו שאמרתי לך אין לי זמן לנשום."
"נורית, אני צריכה ממך טובה."
"מה קרה? ניר בסדר?"
"בוודאי! תרגעי."
"נו, אז מה קורה?"
"תשמעי, נורית, שניר יצלצל אליך בימים הקרובים ואני מאוד מבקשת
שתצאי איתו. הוא ב down."
"שניר?! מה קרה אף אחת לא הציעה לו הצעות מגונות השבוע?"
"נורית, נורית, מה יהיה אתך? הוא סך הכל צריך איזה ערב שקט,
בלי איזו ילדה שרוצה להכניס אותו למיטה."
"אם כך, הוא בטוח איתי לחלוטין . אני ודאי שלא אתחיל להפשיט
אותו באיזו פינה אפילה."
"מצוין! לשניכם מגיע איזה ערב רגוע."
"רוצה שניקח איתנו את ניר כדי שלכם יהיה ערב שקט?"
"נ-ו-ר-י-ת!"
"בסדר, בסדר! מה את כל כך מתרגזת???" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.