אני נפש פגועה שאוספת שברים,
מחפשת מקלט בזרועות אחרים,
מחפשת מקלט.
מחפשת דממה,
שקט,
וחושך שיעטוף אותי מסביב.
שיקח את המולת הרחוב מראשי,
יעלים זכרונות.
זכרונות צורבים
כמו להבה,
הם חורכים בבשר החי,
בבשרי.
ורחמים עצמיים
הם מוגלה,
מעלים צחנה,
אך בו באת,
מרפאים את גופי
העייף.
אפריל - סטלה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.