ערן נבו / על כתיבה |
לא הבאתי עט לקרבת נייר.
לא מתחתי קווים,
חרזתי מילים,
והזלתי דמעות כחולות של דיו.
כבר שלוש שנים,
ששלמות
חוסמת
שירה...
ופתאום מציפות ועולות בי תחושות,
ומוחי הקודח יושב שעות,
לתוך לילות לבנים,
אל מול מחברות,
כותב וכותב וכותב.
פרקי ידי כואבות,
זועקות,
ועשן עולה מנייר.
לא יכול להפסיק
נעלמת
ולי נשאר כל כך הרבה מה לומר...
אפריל-מרב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|