בלוויה של החבר הכי טוב שלי לא הולך להיות רב או אמהות בוכות
והיסטריות
גם לא הולכת להיות שבעה או הזכרה כל שנה
פשוט יהיה מצווה קטנה אפילו סתם אבן ואנחנו נעמוד לידה כל
החברה
עם בגדים רגילים
החברה וארבעת הנגנים הסקוטים שינגנו מוסיקה סקוטית כזאת
אני לא יודע אפילו אם אני יהיה עצוב
את האמת בטח אני לא ממש ירגיש משהו
זה מה שהוא ביקש אני לא ישכח את זה בחיים
ישבנו אצלו בחדר  ראינו איזה סרט ושם הייתה לוויה כזאת
היו שם איזה מאה איש כולם עם בגדים שחורים כאלה עם משקפי שמש
שחורות
כולם עומדים מסביב לקבר עצובים
ורק הקול של כלי הנגינה של הסקוטים נישמע
מין משהו כזה שמזכיר את הסרט הזה נו עם המלחמה בין הסקוטים
לאנגלים שהם רוצים לכבוש להם את האדמות
ואז הוא אמר "ביום שאני ימות אני רוצה שתעשו לי כזאת לוויה"
לא האמנתי שאי פעם אני יגיע למצב לזה
שאני יגיע ליום הזה שאני יצתרך לקבור אותו אבל הנה הוא הגיע
אז במקום קבר מפואר ויפה לקחתי סתם אבן גדולה שמצאתי בסביבה
ובמקום מאה אנשים הייתי רק אני ועוד מישהו שעבר ברחוב וסתם
הסתכל
ובמקום נגנים סקוטים סתם ניגן איזה טרק במערכת
ואת האמת גם שלא ממש יצאתי מהבית
אבל מה לא עושים בשביל חברים...