מוטי פרי-מור / לא ראיתיני |
בהוד מלכות פוסעת.
גבוהה, דקה, רגל מחוטבה,
תוך צעד קט מנענעת.
שדייך יקפצו מעט,
שער בולל ברוח נוף.
שובל שימלת קטיפה,
של יפעה בת חלוף.
מאחוריך אראה הכל,
ולא תהיי מודעת.
שאיש מביט ודעתו טרופה,
על בת חן דרכה גומעת.
האם אראך פוסעת שוב,
אלי גם תחייכי.
או כך סתם פתאום
תעלמי, לנצח מדרכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|