New Stage - Go To Main Page

טל מוסקל
/
זהה את הקורבן

מוזיקת פתיחה מפוארת...
ברוכים הבאים לתוכנית: זהה את הקורבן:
ובתוכנית היום נארח סמור.
מנחה: שלום מר סמור.
שפן: תשמע... אני לא סמור, אני שפן.
מנחה: אהה.....אמממ....טוב... תהיו איתנו בשבוע הבא, שנביא
לאולפן סמור אמיתי.
מנחה: שלום ולהתראות.
:מוזיקת יציאה.
מאחורי הקלעים.

מנחה: נו, אז מה אתה עושה פה?
שפן: אמרו לי לבוא לתכנית.
מנחה: אבל אתה לא סמור.
שפן: נכון.

מנחה:שפן. אתה יודע מה אני אוהב?
שפן: מה?
מנחה: אני אוהב בצל.
שפן: מה???
מנחה: מה??...כלום... חשבתי בקול רם.
מנחה: אתה יודע? שעכשיו שאנחנו לא בטלויזיה. אני יכול לקלל
אותך כמה שאני רוצה.
שפן: אבל למה?
מנחה: כי אין צינזור.(מתחיל לזרוק עליו קללות מהר) אתה מכוער,
זבל, מנייק, זבל, כבר אמרתי זבל
מנחה:(מקלל מהר) טיפש,שלג,רפש,דבק, איכס, יא מנייק, אמא שלך,
בן-$@#%....
שפן: למה לך לקלל אותי???
איש הפקה שמקפל את הציוד: שפן, תתעלם מזה, הוא תמיד עושה את זה
אחרי התוכנית. הוא מתלהב שאין צנזור.
סאונדמן:מה אתה דפוק? מה אתה מקפל את הציוד? הוא ישבר.. אתה
הורס אותו..
איש הפקה: סליחה
שפן: אבל מה עשיתי...?
סאונדמן: אתה שפן!
איש הפקה: אתה שפן! שפן!
עוזר תאורן: שפן!
מנחה: שפן!!
כולם ביחד: שפן!שפן!שפן!שפן! חה חה חה ,שפן!!
: השפן מתעורר(כאילו מסיוט) בביתו ומגלה שהוא סמור.
סמור: וואי, רק חלמתי......
אמא סמור: רוצה גזר?
סמור: לא!!!!
הכל טוב ויפה, מגיע דחפור והורס את מחילתו של השפןסמור והורג
אותו ואת כל משפחתו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/4/03 12:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל מוסקל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה