[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אושרית סגל
/
זה כל הסיפור

היא ישבה מול מסך המחשב והיה נראה לה מוזר לכתוב בשעה שלוש
וחצי לפנות בוקר, היא שמעה מוזיקה וניסתה לקבל קצת השראה מכל
מיני תמונות שקפצו לה לראש, במיוחד תמונות שלו ושלה.....
תוך כדי שהסרט רץ לה בתוך הראש, בפעם המיליון בערך, היא מנסה
לחשוב למה זה נגמר? וכל כך מהר, הם היו כל כך יפים ביחד,
לו היה את המראה הבוגר והסקסי ולה היה את המראה הנערי והתמים,
ולחשוב שבזכות האינטרנט הם הכירו.
הם לא גרו ממש קרוב אחד לשניה, עשרים דקות-חצי שעה נסיעה בערך,
לא "ביג דיל".
היא ישבה מול מסך המחשב ועצמה את עיניה, מנסה לחזור לרגע שראתה
אותו לראשונה.... החיוך שהיה לו על השפתיים כשאמר: "נעים
מאוד", והחום של החיבוק שלו ישר לאחר מכן, המגע הרך שהרגישה
כששפתיו ושפתיה נפגשו בצורה ספונטנית לגמרי, היא וויתרה על מלא
דברים בשבילו, דבר שהיה נראה לה הגיוני והתברר כטעות מרה.
מבלי ששמה לב היא התאהבה בו.  לפי דבריו, רגשותיו היו דומים
וכנים, זה באמת היה נראה לה כך.... הם בילו ימים שלמים ביחד,
כל פעם במקום יחודי אחר.....
היא פתחה את עיניה והתחילה להקליד: "זה היה סיפור של סוף הקיץ
..."
במשך כמה דקות היא בהתה במשפט הקצר שהיה על המסך.... ניסתה
למצוא את המילים... היא מחקה את המשפט, סגרה את עיניה והחלה
לדמיין את פניו:
שפתיים מלאות וסקסיות, עיינים חומות בהירות, מבט עמוק וחודר,
מגע ידיו היה נעים וחלומי, והוא היה מלווה במין חום כזה...
מצמרר.... חום שעד עכשיו היא יכולה להרגיש בתוך ידיה או על
פניה.
היא הביטה במסך והוא עדיין היה ריק... נזכרת באותו יום....
במבט שהיה לו בעיניים, עם אותו ניצוץ מוכר רק שהוא היה מלווה
בדמעות, הקול שלו השתנה ולפתע נהיה חנוק, כואב, היא לא ידעה מה
לעשות עם עצמה באותם רגעים, היא חשבה שהיא עומדת להתמוטט, היא
ידעה שזה הסוף, היא לא חשבה שזה יבוא כל כך מהר....במיוחד
כשבאותו יום הם היו אמורים לחגוג חודש להיותם זוג..... רק
אתמול הם דיברו על כמה שהם אוהבים, היא לא תיארה לעצמה שהסוף
כל כך קרוב.... היא ניסתה להציל את המצב אך היא ידעה שאין לזה
סיכוי, כל מה שעשתה היה להתקרב אליו ולנשק אותו, הדמעות שלהם
התערבבו ביחד והוא חיבק אותה חזק, היא ידעה שמאותו הרגע הכל
יהיה שונה.... שהתקופה הקרובה הולכת להיות התקופה הכי קשה
בחייה...
היום, חצי שנה אחרי הפרידה, חצי שנה שהיא מנסה להתגבר על הכאב,
היא יושבת מול מסך המחשב, פותחת את עינייה ומתחילה לכתוב....
" היא ישבה מול מסך המחשב והיה נראה לה מוזר לכתוב בשעה שלוש
וחצי לפנות בוקר,  היא שמעה מוזיקה וניסתה לקבל קצת השראה מכל
מיני תמונות שקפצו לה לראש, במיוחד תמונות שלו ושלה ...."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי סלוגן
ארוך כדאי
לך...

ק. מרכוס מאכזב
מתמיד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/4/03 5:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אושרית סגל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה