[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש רגעים שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי. ואני לא מתכוון לימים
האלו שאני סתם זרוק על המיטה ולא יודע מה לעשות. אני מדבר על
אותם הרגעים שבהם.. שבהם אני רואה אותה. כן אותה. בכל פעם שאני
רואה אותה  אני לא יודע אם לרוץ לעבר הקיר של הכיתה ולדפוק
לעצמי את הראש או פשוט להגיד לה משהו. משום מה, תמיד אני בוחר
באפשרות השניה. אבל אני אף פעם לא אומר לה מה אני מרגיש כלפיה.
אף פעם. למה? לא יודע. אולי בגלל שאני סתם ביישן. אולי בגלל
שאני יודע שזה בטח חד צדדי.
ואז, בבית. אני שוב חושב על זה. על למה אני לא אומר לה מה אני
מרגיש כלפיה. אני מגיע לנקודת ההבנה הזאת שאומרת לי לקום אל
הטלפון ולהתקשר אליה. אבל אני נסוג ממנה. בטח רק בגלל הפחד
מהדחייה. אני יודע שעם כל שניה שעוברת לה בגלקסיה, אני מפסיד.
מפסיד אותה. אולי. והיא לא יודעת. היא גם לא תדע. אלא אם כן..
לא. זה אף פעם לא יקרה. היא לא תדע. היא פשוט לא תדע ש.. אני
אוהב אותה..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תראה! מטוס!






חסה מהשטחים
מנסה להערים על
זה שמאשר את
הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/01 16:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דה ליטל פרינס

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה