אני רואה שם ילדה קטנה
יושבת בחושך בפינה
בחדר צפוף
מדכא
ומפחיד
מחבקת בובת פרווה
אהובה

היא לא מבינה...

אני רואה שם ילדה קטנה
רועדת מפחד
והרעשים בראשה
לא נגמרים
מפריעים
מציקים

היא לא יכולה להירדם

רואה מפלצות בלילות
רואה אנשים מופרעים
רואה סיוטים...
בחלומות
ארוכים
בלתי נשכחים
ובוכה...

ילדה טובה כל כך...

מנסה להתחבר עם המפלצות
המפחידות והמכוערות
מנסה לחייך להן
מתוך החשכה
מספרת להן
בדיחות
לא מצחיקות
צוחקת יחד איתן
ובלילות
בוכה...

היא כל כך קטנה... לא מבינה... ותמימה...

ילדה קטנה - ילדה גדולה
רוצה לספר
רוצה לדבר
לא רוצה
לפחד יותר
ממפלצות...
אוהבות
נשארות בחדרה לישון
לא נרתעות לא מתעייפות
הן באות ובאות ובאות
לא עוזבות
בימים ובלילות

והילדה .... לא מבינה... למה...





נכתב בהשפעת סרט "הצלצול"