רגעים של אושר
אני ממעיטה בערכם עד שהם נעלמים
חולפים לעולמם בשקט, בשקט
לעיתים רחוקות ברעש
רק אז אני נזכרת להתבונן בפרטים
לגלגל אותם על הלשון הרטובה
להתעמק בטעם החמקמק
בריח המשכר כמעט
להתענג על ההרגשה
כאילו הייתה כרית ענקית וכחולה
מלאה פוך רך ,בצבע לבן
מהסוג הטוב.
כרית ענקית עליה אפשר להתמוטט בכל מצב
מאפיסת כוחות או כוונת תחילה
כזו שקוראת לך מהרגע בו היא מבחינה בך
לוחשת בקול ילדותי ומפתה
בוא אלי.
היא מקבלת את צורת הגוף
חובקת אותו בכל הווייתה
זורמת סביב כמו נחיל של נמלים עמלות
בין התמקמות לרגיעה
כשבאים מהקור היא מחממת
בקיץ יש בה מן קרירות נעימה שמרגיעה את העור
בלילה היא בדיוק מה שמבטיח
שינה נעימה
גם כאשר רק חוטפים עליה תנומה
היא נותנת את כולה ומחדשת בך משהו
אבל אז מגיע זמנו של הרגע לחלוף
ובעודך מתרומם , מתיישר , מותח יד וגב ורגל
אין-ספור קולות זועקים בך
בקול אסרטיבי , הססני , קורע לב
אל תלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.