|
נפי החול
מבגדייך הסתורים
עת שכבנו בין הגבעות,
סרקי שערך המתולתל
עת פרענו באובדן חושים
טעמנו מתאוות הבשרים
ציירי לך ששר סביב עינייך
למען לא יבחינו באושרך
התיזי בושם על חזך
חזרי למציאות
היי עצמך. |
|
|
בואו נצא מנקודת
הנחה שאני
אלוהים, אוקיי?
יפה. עכשיו,
אברה קדברא,
תהפכו לשעון
קיר!
לא הפכתם? שיט.
הפרכנו את הנחה
מס' 1. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.