זוכר אתה איך היינו שדופים מאהבה
שפתינו דאבו והאדימו
אברינו הכחילו מכאב שלא הכירו
מהלמות מכוונות
תיאבון בריא פיתחנו לעצמנו
ארוחות ערב , ארוחות לילה
ולפנות בוקר נישקנו את הירח העגול מעל ביתנו לשלום.
לאחר שהרחקנו
שדופים היינו מלחפש אהבה
שפתינו צמאות , בטננו הרעבה
כילתה כל אשר נקרה בדרכינו
התיאבון  עזב , כמונו
קצות אברינו , הקרחוניים,
שטו בודדים ושבריריים

על מאזניים נשקלים הרגשות וההגיון

הרחיק הזמן והאלוהים רחם
זרק בנו שנים
הבט אני הפכתי אנינת טעם
ואתה מבקר מזון.