|
אני מביט בעיני השקד...
ותוהה של מי אתה ילד באמת?
מי שתל אותך
בזרע פורענות
מי הסיר ממך כל אחריות?
כי אני...
אני דואב מאין אונות.
שוכב על המיטה
פותר תשבץ מושבע...
פותר היטב
לא משאיר משבצת ריקה
שואל...
איך שובצת בחיי אתה?
פגישה מקרית
בין זרע וביצית
חיבוק...ליטוף
התחברות כה מיידית
חלוקת התא
לשניים,ארבע וכפול
ואני...
עוד לא יודע כלום.
ואני מביט בעיני השקד...
נחבא בכרס הגדולה
נרקם ברז התחבולה,
והמשבצת הריקה
נשארת יתומה.
אני דואב...
כואב את אין אוני
וחס עליך עוללי
אך לא...
לא אתן לך את שמי.
שלום עיני שקד.
|
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.