קיללו אותי. לא בצורה של "בן-זונה" או "מניאק". קיללו אותי
במובן של, הטילו עלי קללה.
לפני שנה הטלתי קללה על חבר שלי , ואמרתי לו שלא ישרוד קשר עם
בחורה יותר משבועיים. והקללה, למרבה הפלא, עבדה. כשהוא שם לב
לדבר הוא החליט לנקום בי ולהטיל עלי קללה בחזרה, קללה קשה, קשה
מנשוא. הוא אמר שכל בחורה שאתאהב בה, לא תאהב אותי, וכל בחורה
שתתאהב בי, לא אוכל לאהוב אותה. כבר שנה שאני מתאהב בבחורות
שלא רוצות אותי ולהיפך. האחרונה ביניהן היתה גב' מבתר. היא
אהבה אותי ולא עזבה אותי במנוחה, אך אני לא יכולתי לאהוב אותה.
הייתי בתוכה אבל רציתי רק לצאת, שמרתי עליה אבל רציתי שתשרף.
אפילו את ישי שהתאהב בי, העדפתי עליה.
לגב' מבתר היו שלוש פינות חמות בליבה רק בשבילי, אבל לי הן היו
קרות וקודרות. ניסיתי לאהוב אותה אך לא יכולתי והיא רק ניסתה
שאהיה בה כמה שיותר, אבל יותר בשבילה זה יותר מדי בשבילי
והחלטתי לברוח.
לאחר שניתקתי ממנה קשר לזמן מה היא הכריחה אותי לחזור ואיימה
עלי שיעשו לי דברים נוראים אם לא אעשה זאת. פחדתי וחזרתי. היא
נקמה על שעזבתי ונשארה צמודה אליי במשך יותר מחודש. היא היתה
שם כשאכלתי, היא היתה שם כשישנתי, היא היתה שם כשצפיתי
בטלויזיה ובכל דבר אחר שעשיתי. רק בחלומות הייתי חופשי, חולם
על אהובתי היחידה, האזרחות. אבל היא לא רוצה אותי...   עדיין.

גב' מבתר = מוצב מבתר הסמוך לעזה
ישי = מחנה ישי