1/5/98
שמות אשר כתובים על אבנים
ומה שנשאר הם רק שמות
שמות אשר כתובים על אבנים
אשר תלויים שם בעצים
כאילו הוריהם רוצים
שהם עוד ימשיכו לצמוח
ומזכרת קטנה עם תמונה
ואנדרטה פצפונת שחורה ומסכנה
לאחר כל ההרס הנורא
והאש הנוראה
והפיצוצים הגדולים
פרצו להן הצעקות הרועמות
ואז בא העשן
ובאה התדהמה וחוסר ההבנה
ואי הידיעה ההלם הנורא
ואיש לא ידע מה בדיוק קרה
והטלוויזיה מתחילה לשדר לראשונה
את ההרס הנורא
ואת כבר מקווה שבנך נמצא במיטה
ומביטה
מביטה במסך הטלוויזיה
והאסון כבר קרה ומקווה
ואת רואה את שמו של בנך
על תיק שלם ומקווה
ומקווה שהוא גם שלם
אבל את כבר יודעת
את כבר הרגשת לפני
שהוא כבר שליו
את ממשיכה בתקווה ומביטה
ומפסיקים לשדר
ואת כבר בעולם אחר
של פחד ודאגה
ואנחנו עוד עובדים בהריסות ובשרידים
וממשיכים להוציא עוד חללים
והריח הנורא נכנס עמוק לגרוני
ולא יצא משם לעולם
והמראות הנוראים שאותם תמיד רואים
בלילות החשוכים
והמשכנו לחפש את החלקים של בנך
וממשיכים וממשיכים להוציא עוד חללים
ואת כבר מגיעה לאחר הידיעה
ומגלה שהוא כבר לא איתך
וכך את ממשיכה בבכי הנורא
ומקווה שהוא שומר עלינו... שם למעלה
והיום הזה יזכר לי
בדמעותי שלי
בצעקותיהם שלהם
ובכאבכם שלכם
איך נפלו כל 73
ומה שנשאר הם רק שמות
שמות אשר כתובים על אבנים
אשר תלויים שם בעצים
כאילו הוריהם רוצים
שהם עוד ימשיכו לצמוח
ומזכרת קטנה עם תמונה
ואנדרטה פצפונת שחורה ומסכנה
ועוד נשארו שרידים
של מסוקים שרויים בענפים
ומה שנשאר הם הזכרונות ותמונות
ואנדרטה קטנה שנחרטה
לזכר 73 הנופלים
לזכר 73 הנופלים באסון המסוקים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|