|
19/5/96
שתיקת לבי
בלבי שוכנת דממה רועשת
השקט מכסה את רעש פעימות לבי
מחשבותיי דוממות ראשי ריק ממחשבות
רעש תקתוק השעון מכסה את רעש זרימת הדם
ואת נעלמת מלבי את כבר לא שם
כי אני כבר לא אוהב
רעש חריקת העיפרון ממלא את ראשי
ומוציא את מחשבותיי הדלילות מראשי
ראשי דומם ממחשבות
ולבי ריק מאהבות
והעולם ממשיך הציפורים מצייצות כמו בכל בוקר
והמכוניות נוסעות ברחוב כמו בכל בוקר
ואיך זה שלבי ריק מאהבות
וראשי ריק ממחשבות
ונשאר רק כאב הבטן שאחרי
זה כמו...
(מין ריקנות
והעולם ממשיך וממשיך....
ולבי עצר דום.)
|
|
|
אני רוצה לכתוב
אותך לגמרי
במקרה אחרי
שאשנן אותך
כליל, אני רוצה
שזה יהיה לגמרי
במקרה...
סלוגן מצחיק
ראיתי מימין...
עומד בצל
יצירה... בתור
יוצר אני ידעתי
להצחיק...
סלוגן לא בא
לפירגון כמו יתר
הבמה...
בתור יוצר אני
ידעתי
סגפנות...
יאשה, בשיר הלל
לסלוגן שנפטר
טרם זמנו ובטל
קורבנו.
ותודה למאיר
אריאל השם יקום
דמו, טוב אז לא! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.