נמרוד לין / שבת בבוקר |
מעולף מחום שוכב פרוש כנפיים
גדודי זבובים תופרים אותי שתי וערב
באלפי המראות ונחיתות חירום.
אני בוהה בקרעים שנפערו בשמי הברזנט
ומחפש שברי עננים
עד ש-
שביב של צליל משיר מוכר
חומק בין הנחירות לצעקות
דרך האוזן אל תוך הראש
כמו מטבע שנופל אל תוך תיבת נגינה
מרחיב בבת אחת את חדרי הלב
מזכיר לי שיש עוד אנשים לחבק
ספרים לקרוא שירים לזמזם,
שעדיין לא סרקתי לגמרי
את מדורי הדרושים
של חיי - -
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|