הכל קרה אתמול בבוקר, מיד אחרי שדרסתי את החתול השמן של השכנה
המטורפת שמגהצת את הילדים שלה בטמפרטורה של לא פחות מ87 מעלות
צלסיוס שהוא, דרך אגב התנגד לכך בכל תוקף אבל אף אחד לא באמת
הקשיב לו. אף אחד, בכבודו ובעצמו לא הסכים להישאר באיזור אפילו
רגע אחד נוסף ועזב בלי להגיד לכולם איך הם נראים. בקיצור היה
די מבאס אתמול בבוקר, וזה רק הלך והחמיר בהמשך היום. תקווה,
אישתו של נחום ז"ל שהתאבד לגמרי בטעות, חשבה שהיא דג זהב
והתחילה לנבוח עליי, רציתי להסביר לה שדגי זהב לא נובחים אבל
שיניתי את דעתי והחלטתי ללכת לאכול. לא האמנתי כמה טעימים
יכולים להיות אנשים שחושבים שהם דגים. הוצאתי את הבוקסר מהתחת
ושרקתי להנאתי את הנעימה מטיטאניק. אחר הצהרים היה חם מהרגיל,
והרגיל, יש לציין, לא היה משהו בכלל, כאילו, בהתחלה היה בסדר
יצאנו פעם פעמיים , היה נחמד, אבל אחרי זה הוא התחיל לבכות לי
על כל דבר קטן שעשיתי, בין עם זה לדפוק לו מכות עד שיבכה או
פשוט לחתוך לידו בצל. זרקתי אותו תוך פחות משבועיים. יום למחרת
דפק לי בדלת איזה עובד עירייה ממורמר שצעק משהו לגבי זה שנמאס
לו כבר לאסוף את כל החברים לשעבר שלי כי זה דופק לו את המנוע
של המשאית. יריתי לו בראש וגררתי אותו אל תוך הבית. אחרי
שסיימתי לאכול כבר היה מאוד מאוחר והתעצבנתי שפספסתי קטנטנות
אז החלטתי ללכת כבר לישון ולהשתין עד כלות נשמתי.