ליטל לג / מכורה |
חשיכה בחדר, אפילה.
אך קרן אור, את החדר מאירה, בקרינה.
ואני כמהופנטת, יושבת מולה, מקלידה, ומקלידה.
חוששת, מהרגע בו קרן האור ממני תילקח.
הם אמרו שבקרוב, טענו כך בעבר
אך לא קיימו מילתם.
אך עכשיו, לטענתם יש יותר עוצמה
עכשיו מוצדקת הכוונה
אך אני לא מסוגלת מהאינטרנט להיפרד
לא עכשיו, כשאני כבר מכורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|