"כשאתעורר משכרון החיים
אזכר בטוהר דמותך בזכרוני,
אז עכשיו איני מסתכל כל הזמן
אבל אז
אזכר ביום" - איתמר הלוי מרץ 02
לא הבנתי מאחמטובה דבר.
מילה ודמותה אינן מתחברות
תמיד דמיינתי את אנה שלי
נופלת לספה עם ספרה
אחריי שנופפה לשוערת
בקומפלקס מגורים חום ברוסיה
עם חלון שנופו קיר בטון
ובזמנים רעים - אותי כבעלה הראשון
מוצא להורג על ידה
מבשר התרת סיבוך בעלילה.
אני יודע - זה לא הכי עצוב
אבל לעזאזל, בכל זאת
באלימות בלתי נלאית הימים מתכלים בתודעת הזמן .
בייחוד שונא להתעורר כאן בלעדיך
ויכול לדמיין חיים שלמים
של שבת בבוקר - תמונות האחריי
שוחות בעיניי,
גופיות סבא, אור שמש ותה
לך
כולך עיניים חומות
וקול חורק מתפנק.
מחייכת אל אור ראשון כתום
בימים מסוממי שמש,
בשמיים שהבשילו יתר על המידה
מתגלגלת אליי במיטה
מחפשים משהו מעבר לעצמנו.
