New Stage - Go To Main Page


הבכי שלה מתמזג עם העולם, כמו נהר רחב שוליים בעונת גשמים פורה
במיוחד. הוא שוב מגיע עם הגונדלה הרעועה שלו, כדי להציל אותה
מטביעה בשיטפון הרחמים העצמיים שלה . היד שלו מושטת כלפיה
ברכות שלא אופיינית לעובד אדמה שכמותו . היא ממשיכה בשלה ,
הפעם היא לא מסתכלת על ידו המושטת,או אפילו על עיניו הזוהרות
בירוק תורכזי שובה.

הוא מתחיל לשיר לה סרנדות ,סרנדות יפיפיות אשר למד מטובי
הסרנדאים בעולם . בתגובה הבכי שלה מתעצם לצונמי ענק המאיים
לבלוע אותו לעולמי עד . הגל הענק מונף באוויר. טיפות זעירות
ממנו נופלות לאיטן על מצחו הצחור , הן צורבות את עורו ללא
רחמים מותירות בפניו המושלמים חללים שאפילו הזמן לא יוכל לתקן
. אט, אט מתקרב הנחשול העדיר אל פניו ,גופו החסון נראה כה
מצומק וקטנטן עכשיו .

בכיה הופך לסערה בלתי אפשרית . רגשותיה חגים  מעל לראשה כחיות
טורפות הצמאות לדם , צמאות לנקמה אכזרית . עיניה מחפשות בתוך
ההמולה את סרג'יו, גבוהה הקומה ,יפה הבלורית ,הלבוש במיטב
בגדיו .  מחפשות עיניה לשווא . "טוב מראה עינים ממשמע אוזניים"
אומר הפתגם , אך  זעקתו הצורמת ,  חדורת הכאב . צעקתו ,
המרוכזת בכל העצב והפחד בעולם . כמו חרב משוננת היטב שברה את
מחסום ליבה , מוטטה את כאביה , אשר התאחדו עכשיו עם כאבו .
צעקתו שלא תישכח ממנה לעולם.

אל דאגה
היא לא תבכה שוב , עיניה יוותרו יבשות כמו המדבר ההוא בו נפגשו
דריכהם לראשונה , היא והאביר הפנימי שלה .

היא קמה ממקומה , ניגבה את עיניה ורצה לחבק , לחבק את האהבה
שלה שיכולה לפרוח בה בשקט -יש די מים לחיים שלמים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/4/03 19:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יופיטר בנסיגה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה