|
ליקקתי את שפתיי
והן יבשו כשהיו
הסטתי את תלתליי מצווארי
וכך נשאר יתום
פתחתי את זרועותיי
וביניהן נשאר ריק
הפלתי את חומות ליבי
וכך נשאר חשוף
דמעותיי
מצאו את דרכן על לחיי
וחום עיניי התבהר לירוק.
ירוק שבו מרצדות תמונות המסך
בזמן שבראשי מרצדות
מחשבות הכמיהה.
וליבי -
כאב. |
|
|
"שלום, יש לי
מרשם ל'פרה שמנה
למרחקים
ארוכים'"
מתוך ספרו של
הפארמיציסט "אלף
דרכים ואחת לומר
'וקסין
אנטיביוטי
לדיסאינפקציה של
חלבוני אמילאז
תוך תאיים' מבלי
להגיד ממש את
המילה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.