|
ליקקתי את שפתיי
והן יבשו כשהיו
הסטתי את תלתליי מצווארי
וכך נשאר יתום
פתחתי את זרועותיי
וביניהן נשאר ריק
הפלתי את חומות ליבי
וכך נשאר חשוף
דמעותיי
מצאו את דרכן על לחיי
וחום עיניי התבהר לירוק.
ירוק שבו מרצדות תמונות המסך
בזמן שבראשי מרצדות
מחשבות הכמיהה.
וליבי -
כאב. |
|
מתחתיות הנשייה
הוא מנהל תעשיה
הוא מלך העולם
הנקבות רצות
כולם עושים לו
כבוד, רוצים
תמיד רק עוד
אבל יש רק אחד
עליו האור מאיר
וכל החדר דועך
כמו דימר
רימר רימר
תן לנו ברימר.
אחד בקאמבק
מתחנף עם להקת
הראפ המחתרתית
שברשותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.