|
כשאת עזבת לי את היד אני בכיתי לא מעט
על החבר שנלקח בטרם עת.
עכשיו אני מדליק לו נר ועוד תפילה אני אומר
ולא רוצה עוד חברים שלי על יד.
חושב על מה שרק אפשר וכבר כואב לי הראש.
מהאמת שבספרים סבי אמר אל תפחד ואל תחשוש.
ההורוסקופ לא משקר הוא רק מכתיב את העתיד.
ואם תפתח את הספרים אתה תשמע אותו תקליט.
מחר חוזרים למוצבים כמו ברווזים.
היום בוכים על נפילת החללים.
ומנסים למצוא תשובות בהסכמים.
והאויבים רק את דמינו מבקשים.
כשאת עזבת לי את היד אני הבנתי לא מעט
על החיים שלי בארץ ישראל.
עכשיו אני נשאר לבד אז בואי החזיקי לי את היד
חזקי אותי נלך ביחד יד ביד.
מוקדש לרוני רז ז"ל
9.1999 |
|
בירוקרטיה זה שם
נרדף לחוסר
אחריות
קולקטיבית.
הייתי במשרד
הרישוי באשדוד,
ותנו לי רק
לצעוק בקול,
שנמאס לי
מפקידות מאופרות
מדי בסגנון "יש
כרטיס חבר
מועדון" שכל מה
שהן יודעות
לעשות זה להוציא
את המרמור שלהן
על חסרי הישע.
התמרמרתי על
המערכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.