את פטריסיה קברו בקבר אחים
באין רואים שהשמש בארצה
נפלה
מלוא כבודה
וכבתה
כמו שמש העמים
ובאה אל מותה אל נוכח ותדהמת
הרואים
צללה בים המוות הגדול
של המילים מעבר לאופקים באין כללים
פטריסיה הייתה ילדת הפרחים
הפיצה ריחם לאחיות ולאחים הלוחמים
למען חרות העמים
בחלוקת ורדים אדומים
מחאה חננית וריחנית עם קוצים
ובדמעה רואים מדם ליבה היו הדברים
ארוזים במנשרים ובאים
כתבה מספר מילים לא ברורות או ראויות בגנות
הטוטליטר
כשהשמש שקעה ומתה בים
בא המשטר
ואמר לה תתלבשי
הוא ניראה בדמות ארבעה אנשי צבא
מעוטרים בסמלים במדים מצוחצחים
הוריה נעלמו לפני שנים
הייתה אזרחית במדינה בה
ערב בא
אנשיה הלכו לישון
בעלטה
ובבוקרו של יום נעלמו ללא עקבות
מהמיטה
למקרה של פטריסייה היו עדויות
זוג עינייה של סבתא קשישה שהזילו דמעות
ועמדה בינה לבינם נחושה
רועדת ומבקשת נפש נכדתה
הסבתא לא פחדה ממדים
היא אותם שרטה והלמה בהם
במאבק הזה
כמעט פטריסיה נקרעה בשעה שהמדינה משכה
אזרחית בידה הימנית
והסבתא אחזה בנכדתה בידה השמאלית
לאחר שהדפה המדינה את הזקנה שאינה עדינה
המורטת במדי סמכות המדינה המכה והשורטת והמורדת
והטורדנית
החוצצת בינה לבין משימת המדינה
אחזו זרועות המשטר בשתי ידיה של פטריסייה
יחדיו במכותר עם שליחי הצבא
בטבעת עבה גררוה והשליכוה למכונית
עם סורגים שגם ציפורים לא יכולות לצאת
ולעוף מבעד לצפיפות החרכים
בבוקר המדינה הייתה רגועה
פטריסייה הגיעה למרתפי החקירה
תלו אותה מרגליה וראשה הוכנס לתוך בריכה
קראו לו מתקן הנדנדה
שאלה ותשובה ובניהם טבילה
ראשה בבריכה למשך דקה בין נשימה לחניקה
שם נשמה לרווחה המדינה
התבררה מהות צבאית
חשובה המאיימת על בטחון האומה
על מה ומדוע חילקה ורדים עטופים
בנייר שעוטר במילים
בגנות המשטר
הם גם ביררו סוג מכונת ההדפסה
ועובי הנייר שנשר
עד תום החקירה לא היה ברור
אם נמצאה התשובה
בין שאלה ותשובה נאנסה לכשהתעברה כונסה יחד עם מאות נשים
לחוות הילודה לכשנולד וולדה
כבר לא הייתה נחוצה גופתה המחוצה
הושלכה לבור סודי שהיה ידוע לאנשי הצבא
היה להם גם איש אלוהים
שברך את המתים
בדרכם האחרונה
על פי המסורת והאמונה
לכשחלפו שנים והעצמות נותרו
ללא רקמות הסבתא צעדה ברחובות מטביעה בכפות רגליה
הקשישות מחאתה ומילותיה אחרונות
נתמכת במקל משען בעיר הבירה
נושאת שלוש תמונות
שהכיר האל
התמונות היו דהויות אבל היא זכרה אותן זוהרות
ומליבה קורנות
ביום בו המשטר נותר
באזלת יד אל נוכח הורד האדום העטוף בנייר והקשישות
שאינן חוששות
החונטה ברחה והרחוב בער לצבא העניקו חנינה והעצמות נגלו יבשות
בעמקים בקברי אחים הם לא העלו גידים
ולא רקמות
מלבד גילויים בדמות צאצאים תינוקות חיים
לצד קברי נשים וגברים מתים.
הילודים החיים שתקו בעדויות רועמות
בין הקירות ובתים מפוארים של
קציני צבא בכירים
שם התווים והפנים
הזכירו את המתים
