פרפר,
מתעופף לו בין ערוגות הגן.
ישב על פרחו הטוב,
מצץ ומצץ צוף צהוב.
אך שפתותיו של פרח זה אינן אדומות.
קרא לו פרח קטנטן האדום כשני
לרקוד עימו בשמש האביבי.
שט לו הפרפר על גבי תשוקותיו,
רפרף מעל השושן
נוגע בו אך במעט. בעונג כנפיו.
שני הפרחים מתאוים לטעום טעמו המופלא,
קוראים לו,
שולחים אליו כותרותיהם,
ריח כתום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.