צחי כהן / אנ / תמרורים |
גם כשכל הבנות אהבו כל כך את היוד שלי
הרגשתי שאני אנ
אהבתי לאהוב ולחבק
לצחוק ולזמרר זמרורים
אהבתי לאהוב ולחבק
לבכות ולבכה תמרורים
תמרורים!
הרגשתי שאני אנ
יוד לא היה בי, אבל יש לי יוד
גם שני יודים, לא היו בי
אני. חסר, אני. אני חסר
אן, שמעיני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|