|
ואני בדיכאוני כתבתי
את המילים ששטפו
את רגשותיי, אל אור היום
את המילים שדקרו
ומחנקי עיבו
ואני בדיכאוני יריתי
אפלולי אשם חודרניים
מחלחלי כאב רכים
רגשות אל אור היום
אני בדיכאוני בוכה
בלי דמעות
ובלי להראות כלום
איך להעביר מסרים הלאה
איך לתקשר איתך
לו היית פה, מסעי היה בסופו
אחיזה באוויר, אני נאחז באויר
במקום בך
לו היית פה הייתי חי
בעצבי הנני-דרך עיניים מעורפלות
מים דימעותיי הדמיוניות
הפנימיות
ברגשותיי אינני חש עוד את הכאב
ליבי חדל, ליבי כולה
ובדיכאוני אני כותב מילים לזמנך
משפטים שלמים, שוליים
את אינך מקשיבה כלל
מילותיי עומדות מאחורי דלת סגורה
את לא עונה |
|
|
אתמול שכבתי עם
ידידה שלי במיטה
(באופן אפלטוני,
סוטים), ואני לא
זוכר מה היא
עשתה או אמרה
שגרם לי להגיד:
"וואו! זה צריך
להפוך לסלוגן
בבמה!"
היא לא הבינה
אותי, כי היא לא
יודעת מה זה
הבמה.
אתם לא מבינים
אותי, כי אתם לא
יודעים על מה
חשבתי.
רק בתוך ראשי,
מצויות שתי
פיסות המידע
הללו. אני היחיד
שמבין. זין לכם!
הא הא!
- האגואיסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.