לילה סביבי ושקט מאד-
אווירה נוחה לחשיפת סוד
על הזמן הזורם בעורקיי
כאילו הייתי עצמי שיריי,
ופניה הרחוקים
לכל יעד מלווים
מגודש הזיכרונות הטובים
של ימים ענוגים,
בהם אני והיא שוכבים חבוקים
ובשקיקה- זה את זו גומעים.
מכאב הבדידות ומעומק הגעגוע
חושב על מועד הבא לא ידוע,
בו ינבטו שוב ניצני שירתי
ויפרחו להיות אהובתי לידי,
ותוכלנה מילותיי לשנות צביון
ולתאר ליל אהבים ארוך,
בלי רגע של שינה-
עם שפע של תשוקה,
בלי רגע של מחשבה-
עם שפע של תאווה,
אל מול גופה של אהובה
שכעת רק דמותה כאן שורה,
ולבטח עד הבוקר אותי תלווה
ואז אתעורר,
אקרע ממחשבות מטרידות,
אשקע לכמיהות כנות
לסוף התהיות
על להיות או לא להיות
השחקן הראשי בהפקת שיריי
למחזה ריאליסטי של חיי
לצד אהובה ממשית
שתגמע מרחקים
בצעדים בטוחים,
תסגור פערים
ותדחיק היסוסים,
תלהיט יצרים
ותדחוק בחושים
להאמין למילים
המכוונות למעשים.
10/04/03 © |
