יושב ומסתכל
בוחן ומתבונן
לעיתים זה כה מתסכל
והמעיין התרוקן.
שיערך כנץ דואה
ומבטך החודר את הנולד רואה.
הלילה יורד והירח מתחבא
האור היחיד, ממך יוצא.

האור באולם היה חזק
ומיופייך הוא ממש בהק.
עוד יגיע היום שהלב יתפוצץ
והמחשבה עליך עודנו בראש מתרוצץ.
מתי נשב מחובקים על חופי ים לבנים
מתי נעלה על עננים, בוערים ומתעלסים.
מתי נצלול למעמקים, בלי חמצן ובקבוקים
מתי נענוד על ידך טבעת של פרחים.

עיני אומרות שירה,
הלאזניך יש פינה ?
הלעד תשארי בחלומות
בלי חויות, בלי זכרונות.
צאי מתוך החלום,
פרצי את גבולות הפיזיקה
הסתנני אל המציאות
אנו במצב של מלחמה
חתרי למגע בנחישות.
אולי מחר השמש תזרח
ושנינו כפרח נפרח.