"לך מכאן! אני עסוק עכשיו, יש לי עבודה..." אמרתי בתקיפות מייד
ברגע שהוא פתח את דלת המשרד שלי.
"יפה לך לירוק לעברי אש. בכלל אפשר לדבר איתך היום?" הוא שאל
בטון נעלב. "זה יום מהמם לדבר איתי!" השבתי והצתתי סיגריה
בתנועה עצבנית.
"טוב, בכל אופן, מה שרציתי לומר לך זה שאני וליאור חוגגים מחר
חודש ביחד אצלי בבית, ורציתי להזמין אותך..." ועוד לפני שהספיק
לסיים את המשפט קטעתי אותו: "אין צורך, תהנו ושיהיה לכם מזל
טוב! ועכשיו, יש לי דיון אם לא איכפת לך" אמרתי ודחקתי אותו
החוצה בעוד אני ממשיך ללכת במסדרון מבלי להפנות את ראשי אליו.
כן. כבר הפנמתי את העובדה שאנחנו לא ביחד. וגם את העובדה שיש
לו חבר חדש. והאמת שהמחשבות עליו גם לא ממש הטרידו אותי
לאחרונה, אבל משהו בנוכחות שלו הציק לי.
את הדיון ההוא העברתי בצורה הכי טובה שיש, ולאחר מכן חזרתי
הבייתה.
צלצול הטלפון העיר אותי, והרמתי את השפופרת בחוסר רצון. זיהיתי
את קולו מייד. אבל הפעם היה בו משהו שונה. "קרה משהו?" שאלתי
בטון יבש. לפתע הוא התחיל לבכות, ואז אמר: "ליאור בגד בי אתמול
בלילה עם יואב!" הוא אמר בבכי שלא השאיר לדמיון שלי הרבה מקום
להעריך את כמות הדמעות שזולגות מעיניו כרגע.
האמת שהייתי קצת בהלם. אבל אחרי כמה שניות, יכולתי גם להרגיש
קצת שמחה. לא הייתי אדם רע, וגם לא ביץ' שמתה על תככים
וסיכסוכים, אבל הרגשתי שאחרי שנפגעתי ממנו כל כך - אני יכול
להרשות לעצמי קצת מהרוע הזה.
יואב היה האקס שלו. בתקופה שהיינו חברים הוא תמיד היה מספר לי
כמה יואב מעיק עליו, ומציק לו בבקשות לחזור לקשר שהיה ביניהם.
אני לא ממש הכרתי את יואב, אבל הוא תמיד הצטייר בעיני כאדם רע
לאחר כל הסיפורים ששמעתי עליו.
"אני יכול לעזור במשהו?" שאלתי בקול של אדם שאינו יודע מה
לומר. תוך כמה דקות כבר הייתי בדרך לתלאביב. למה? אני לא יודע.
אולי בגלל שהיה איכפת לי, אולי בגלל שאני אדם שאוהב לעזור,
אולי בגלל שפעם אהבתי אותו עד אין קץ...
ישבתי איתו במשך כמה שעות ודיברנו הרבה. ברגע שהרגשתי שזה
מתחיל להעיק עליי יותר מידי, חזרתי הבייתה.
ידעתי שיואב יעשה הכל כדי להשיג אותו בחזרה.
בימים שלאחר המקרה לא דיברתי איתו הרבה, והשתדלתי להתרחק ממנו.
אחרי כמה שבועות שמעתי יום אחד שיואב נמצא מת בבית שלו. קבעו
שזאת הייתה התאבדות. נסעתי מייד אל הבית שלו, והיו שם המון
אנשים שאני לא מכיר, וגם ההורים שלו שאותם הכרתי מאירועים כאלה
ואחרים.
ממה שהצלחתי להבין מהאנשים, נמצא ליידו דף נייר לבן, שעליו
נכתב:
"האהבה האובססיבית - זה קורה לטובים ביותר!" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.