אופק קסום / ועד שכבר קמתי |
נזרקתי בחזרה אל הארץ.
תסכול עמוק בוהה בי עכשיו
בושת גופי - בושת פנים.
מבט ילדות נשקף מעיני
אפר של דמעות קיומיות.
אלוהים הפסיק להביט בי מלמעלה,
מאס בחוסר החלטותיי.
לא אדע איך להסתיר חלומותיי הנצחיים
כי לא נותר בי דבר מן החיים.
כמו כלי שהתרוקן מתוכנו,
כמו חפץ שאיבד את ייעודו.
אני בגפי ואפילו צלי לא הולך לידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|