תשרי, התחיל כחודש רגיל לגמרי,
פגשתי אותך במקרה,
כי בחודש תשרי, כולם פונים לבורא.

בחשוון, התאהבתי בך כמובן,
בעינייך הכחולות, בעורך הלבן,
בחודש חשוון, הייתי כלה ואת היית החתן.

בכיסלו, עיסית לי לאט את הלב,
הבטחת לי שזה לא כואב,
כי בחודש כיסלו, כל אחד מתאהב.

בטבת, הייתי לך השה האובד,
ביופייך היית לי אות ומופת,
בחודש טבת, גשם ראשון יורד.

בשבט, התעלסנו כל לילה בלאט,
במשטח, בסדנא, תמיד היינו לבד,
בחודש שבט,אפילו את התאהבת בי כמעט.

באדר, נפלט לך משהו מוזר,
רמזת לי שזה כבר נגמר,
ומה שבינינו מזמן מיותר,
בחודש אדר, הלב פתע נישבר.

בניסן, אלוהים שמעל לענן,
כנראה שנרדם ולבטח ישן,
כי כשהערתי אותו הוא אמר אין לו זמן,
כי בחודש ניסן האל די עסוק, וזה ברור ומובן.

באייר, המתח בינינו גבר,
את אמרת שלא בא לך דבר,
שם בחדר המשמר כלום לא ניפתר,
בחודש אייר, הקיץ חזר.

בסיוון, היה לך חבר לא מכאן,
גם קצין,גם יפה גם צנחן,
ראיתי אותו ב"יום התותחן",
בחודש סיוון, הכל נגוז בעשן.

תמוז, הוא כה חם ואין כח לזוז,
את עברת מחפוז לחפוז,
ובחודש תמוז, לא עמדת בלו"ז.

כי באב, פחדתי שזה שוב יכאב,
כשבכית ואמרת שיש לך עובר מיואב,
ההוא שאותך ממני גנב,
ובחודש אב, הפלת כבדרך-אגב.

אלול, היה זה הסוף לבלבול,
בכיתי וראיתי הכל בכפול,
כשהתנשקתם באוהל ממול,
הבנתי שזה סוף המסלול.
ולמרות
שזה חודש סליחות,
לא צריך לפגוע ולא צריך להכות,
כשחושפים רגשות,
גם בין בנות.