נעמה חסון / כשאת פורשת את עצמך |
נעטף בך רז תכול
ונגוהות תאווה מבריקות
מעטות את פנייך-
נכרך בזנב צמתך אבק דכים וניגונים
מארצות רחוקות
וקוראים צעדייך תיגר
על החצץ.
לא נותרו עוד אחים לצידך.
אל מול פלאים הניקרים בשבילייך
מיד תשלחי את צבאות יגונך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|