הרגשת ריחוף מכסה את הנפש עם כל שאיפה שאת לוקחת, בעוד גופתך
מוטלת חסרת חיים על ספה אדומה.
את מוצאת את אי - היכולת לזוז מרתקת ודמעה שלא שלך זולגת על
לחי.
האוויר מעולם לא היה נקי יותר, והמחשבה שלך מעולם לא הגיעה
לרמת צלילות שכזו, את שוקעת.
חיוך מקסים שובר לבבות מופיע על פנייך, ורגשות האשמה אט
נעלמים.
נגיעה מקפיאת חושים על כתף ימין מעבירה בך צמרמורות, ופראנויה
כמו שמזמן לא חטפת תוקפת את ליבך.
חייבת לברוח אז מכונסת בעצמך התקפלת בפינת החדר, ודמעה שלא שלך
זולגת על לחי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.