אני זורק הכל

זהו, אני זורק הכל. את כל הקסם והעוצמה. אני לא עומד בזה
יותר.
נכון. זה מדהים. כל פעם שעשיתי איזשהו כישוף או זימון זה
הופיע. ובעוצמה שלא ניתן לתאר (מי היה מצליח להביא סנדל מאמצע
שומקום?)
אבל אז... לפני כמה ימים פתאום הבנתי. זה לא כישוף. זה הזימון.
וכל הזמן הזה התייחסתי לעצמי כאל מכשף... חלום ילדות מטופש.
תמיד כשהייתי קטן אהבתי את ספרי האגדות. סיפוריו של מרלין
הקוסם. רומח הדרקון, מחזור שער המוות ועוד רבים הם ספרי
הפנטסיה. תמיד נמשכתי לדמות המכשף המסתורי. רציתי להיות כמוהם.
ואז הכרתי את המסטיקה וראיתי בה פלא שעוד לא נראה... ואז אנשים
מסביבי הראו לי.
הראו לי שגם בי יש כוח מיסטי חזק. ואני, התייחסתי לזה כאל
כישוף. כאל משהו לא טבעי. אבל היכולות המיסטיות והרוחניות
טבעיות ביותר. הרי לכולנו יש אותן. הסוד הוא רק להבין את זה
והתחיל לנסות לשלוט בזה...
אז זהו. שליטה בסיסית כבר יש לי. עכשיו אני רוצה להפסיק. אנשים
מתייחסים אל הכישוף שלי כאילו זה הוקוס פוקוס ואני מגלה פתאום
שגם אני מתחיל להתייחס אל זה ככה ונמאס לי.
אני מגלה שזה גרם לי להרבה כאב. הרבה אבדות. אז זהו. אני זונח
את העולם המיסטי לטובת המתמטיקה והפיסיקה.
אולי שם אני אוכל לעמוד כמו שצריך על הרגלים. אולי אני אצליח
להחזיר דברים אבודים... אולי...