[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








על המיצג האמנותי "מטרבין"

רעיון: יפעת זנדני - צפריר

משחק: אבי גיבסון -בראל ,יפתח אלרן, אילנה ברדוגו ,שרון
בורשטיין ,דורית אבנט ,ג'וש שגיא ,יפעת זנדני-צפריר וינון
צפריר.

בימוי: ינון צפריר

גיבסון, שותף לניהול אמנותי של הבלקוני, הוא אמן בקבוצת
"אור-תודה".
מאחר ואני מופיע בבלקוני ומגדיר את עצמי כשפוט של המקום, מאחר
והוזמנתי ע"י גיבסון לראות את המיצג ומכל הסיבות שציינתי, לא
אוכל לכלול קטע זה בביקורות התרבותיות שאני מתכנן, כי מראש זו
לא בקורת אובייקטיבית.

קבוצת "אור-תודה" הוקמה אחרי רצח רבין, מתוך רצון פנימי להגיב
על השינויים שחלו בחברה אחרי רצח רבין. המיצג "מטרבין" מבטא
מגמה זו ועל פי מיטב זכרוני הוצג בפסטיבל עכו ובחו"ל.
המיצג מופיע כל פעם בהתאמה מסוימת למקום, אני ראיתי אותו
בתאטרון הסמטה ביפו. בתחילה הופיעו מולנו דמויות בחליפה ובמסכה
המזכירים את רבין ועל בטנם עיגולי מטרת- ציד, כמטרות להתנקשות.
הדמויות זזו בתזמון מתאים לצדדים ואחרי מספר דקות עלו במדרגות.
עקבנו אחרי הדמויות בכל רחבי התאטרון ומחוצה לו, מרותקים
מהרקוד המשונה באנדרטה לזכרו, רקוד בו "הרבינים" נופלים ארצה
לפתע.

החלק הראשון של המופע היה מרתק בתחילה, מצמרר ומעורר מחשבה.
אבל אחרי יותר מ-10 דקות חלק זה דורש טווח קשב וריכוז החסר לי,
במיוחד לאור העובדה שיש חזרה רבה על ריטואלים, אולי כדי להעביר
מסר מסויים על חדגוניות טקסי הזכרון. אחרי זמן ארוך יחסית,
הגיע החלק המרתק במיוחד,שלא ניתן להסיר ממנו את העיניים. אני
לא אקלקל לכם יותר מדי, רק תדעו שמדובר באיזה קטע מזעזע לטובה
עם יונה צלויה ומרחץ דמים מרתק ורווי סמלים...
הקהל מוזמן בקטעים קצרים להיות מעורב ע"י ספסרי הזכרון בהצגה,
בצורה ששוברת לחלוטין את המחיצות בין הקהל לאמנים. כל אלו
הופכים את חווית הצפייה לבלתי נשכחת ואת תשלום הכרטיס
לכדאי...

ההצגה באה לבטא את תחושת המסחור של זכר רבין, את תחושת המסחור
של ערכיו ואת תחושת היאוש של דור שלם לאחר רצח רבין.  הסיבה
שמופיעים שם קטעים קשים לעיכול, היא לדעתי מתוך רצון שהאמירה
האיכותית תחדור לראשו של דור אדיש וציני שצריך זעזוע כדי שירצה
לפעול. האמירה הסופית, למרות מה שציינתי הרגע, היא אופטימית,
שהשלום בוא יבוא. אף אם אינני שותף להערכה זו, אני חושב שברצון
להזיז משהו במדינה, ברצון שנהפוך לחברה אזרחית ושפויה, אני
שותף לרעיון "שמאלני" זה וחושב ש"מטרבין" מייצג תאטרון כפי
שתאטרון צריך להיות:  פוליטי, בעל אמירה חדה וחורגת מהצפוי
ומביע ראייה אלטרנטיבית של הדברים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפני 30 שנה:

היום אתה נער
עוד 30 שנה אתה
קשיש.



כיום:

היום אתה נער
מחר אתה נערה.

ואם אתה אותו
קשיש מלפני 30
שנה- אתה יכול
להיות כיום
קשישה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/03 1:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איליה כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה