|
צל גופך משתקף
אל עץ שלכת
ועניי בוהות
לא נפרצה תיקווה
ואת הולכת
אל מקום שבו אוכל לראות
את מה שאין
ניסחף אל האתגר
כמו שיר צנוע
בפעם הראשונה
מבתך סוגר
מוביל אל בראשית הפעם האחרונה
ואת מה שאין |
|
|
גניבות
ספרותיות, זה
ממש כמו שכתבתי
בנעוריי בספרי
הראשון: "צר
עולמי כעולם
נמלה".
כל הזכויות
שמורות לפרופסור
שטיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.