עמנואל כהן / נ''ב |
תוגתך, עיצבונך.
יפי צלעותייך.
אגנך הקורץ.
בשרך גומע, לא רווה נחת.
משעולייך ונקיקים מלוחים
משם אשלגן ופוספטים משלחת.
קצה יופייך נמסר
תמורת חתימה וזה הוכר.
ראשך מחלפות ילבין.
מסותתת בקדושה
יפה, ארוכה ומסעירה
ירוקה מלאת חם. עד פיצוץ של פתאום.
נ"ב ארץ ישראל. 01.08.1987
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|