אי אפשר לשכוח ו
די קשה למעשה להתעלם,
מהעובדה שפעם אז מזמן
לפני תקופות רחוק מכאן
הוא היה שלם.

שמים תכולים נעלמו ונהיה סגריר,
ילד אבוד, אתה במפולת.
כל מה שנותר ממך עכשיו - שבריר,
שנסחף עמוק
עמוק עמוק
עמוק במערבולת.

כשנשברה המשפחה שלו ו-
כבר לא הייתה לו
חממה,
אבד החשק לבית הספר ו-
כבר לא שבר את הראש
חכמה...
כשביקורת החברה הגיעה ו-
היא הגיעה - אות קין,
הוא הפנה את גבו - מילא,
כבר נשבר לו מהם הזין.

שמים תכולים נעלמו ונהיה סגריר...

אך מה שניפץ התנגדות אחרונה ו-
שבר את רוחו בכאב,
כשטלי שלו, ולא בלי כוונה
שברה לרסיסים את הלב ו-
כבר לא ממש משנה
מה הולך, לאן, עם או בלי,
הסדקים כבר נוצרו,
אפטיות מוחלטת
שבר כלי.

שמים תכולים...

וכשחשב שאת הכל כבר הרס ו-
לא נותר דבר לשבור,
מנורה נשברה כשמדף קרס ו-
משהו ברסיסי הזכוכית,
ציווה לעצור.
כי היה לו במשותף
עם אותם שברים
זאת אי אפשר להכחיש,
ידע שיש דבר אחד נוסף
שהם יוכלו לשבור חיש ו -